מאמרים
קוראים אותה בשוא פתח. ואף שהטעם לא בלמ"ד
1. יתכן כי רחל היתה בת – זוגו
מלה המחוברת במקף נדונית כמלה אחת, ולכן לא
– ראשית עליך לוודא שעברו על העץ שלש
שוא או שבא, ולשניהם יש טעם כמבואר בלחם
1. יש לשהות שיעור חצי מיל, דהיינו כ-12
1. כי היא חייך ואורך ימיך. ואמרו בגמרא
מותר כיון שרגילים בכך. עיין ברכת ה' (ח"א
מנהג השפיכה על פתח הבית הוזכר בדברי הפוסקים
הנה פשוט שעל פי הפשט אין בזה איסור
הם שני סוגים, אלו שעמו תמיד הם יצר
תבדוק בתאג. כמדומה הנכון בצירי.
רש"י כתב בזה הלשון: ספר עזרא. ספר שכתב
כלי נגישות